צפרדע, כינים וערוב: "אצבע אלהים הוא"

(א) וַיֹּאמֶר ה׳, אֶל־מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן נְטֵה אֶת־יָדְךָ בְּמַטֶּךָ, עַל־הַנְּהָרֹת עַל־הַיְאֹרִים וְעַל־הָאֲגַמִּים; וְהַעַל אֶת־הַצְפַרְדְּעִים, עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ב) וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת־יָדוֹ, עַל מֵימֵי מִצְרָיִם; וַתַּעַל, הַצְּפַרְדֵּעַ, וַתְּכַס, אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ג) וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחַרְטֻמִּים, בְּלָטֵיהֶם; וַיַּעֲלוּ אֶת־הַצְפַרְדְּעִים, עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ד) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל־ה׳, וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים, מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי; וַאֲשַׁלְּחָה, אֶת־הָעָם, וְיִזְבְּחוּ, לַה׳.

(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה, הִתְפָּאֵר עָלַי, לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ, לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ: רַק בַּיְאֹר, תִּשָּׁאַרְנָה.

(ו) וַיֹּאמֶר, לְמָחָר; וַיֹּאמֶר, כִּדְבָרְךָ – לְמַעַן תֵּדַע, כִּי־אֵין כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ.

(ז) וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים, מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ, וּמֵעֲבָדֶיךָ, וּמֵעַמֶּךָ: רַק בַּיְאֹר, תִּשָּׁאַרְנָה.

(ח) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, מֵעִם פַּרְעֹה; וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־ה׳, עַל־דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר־שָׂם לְפַרְעֹה.

(ט) וַיַּעַשׂ ה׳, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיָּמֻתוּ, הַצְפַרְדְּעִים, מִן־הַבָּתִּים מִן־הַחֲצֵרֹת, וּמִן־הַשָּׂדֹת.

(י) וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם, חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ, הָאָרֶץ.

(יא) וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אֶת־לִבּוֹ, וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם: כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר ה׳.

(יב) וַיֹּאמֶר ה׳, אֶל־מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן, נְטֵה אֶת־מַטְּךָ וְהַךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ; וְהָיָה לְכִנִּם, בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(יג) וַיַּעֲשׂוּ־כֵן, וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת־יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ, וַתְּהִי הַכִּנָּם, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה: כָּל־עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים, בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(יד) וַיַּעֲשׂוּ־כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת־הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי, הַכִּנָּם, בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה.

(טו) וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל־פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב־פַּרְעֹה וְלֹא־שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳.

(טז) וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה – הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר ה׳, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.

(יז) כִּי אִם־אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת־עַמִּי – הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת־הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת־הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר־הֵם עָלֶיהָ.

(יח) וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת־שָׁם, עָרֹב – לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

(יט) וְשַׂמְתִּי פְדֻת, בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה, הָאֹת הַזֶּה.

(כ) וַיַּעַשׂ ה׳, כֵּן, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי הֶעָרֹב.

(כא) וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל־מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם – בָּאָרֶץ.

(כב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת־תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם – וְלֹא יִסְקְלֻנוּ.

(כג) דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר; וְזָבַחְנוּ לַה׳ אֱלֹהֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ.

(כד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אָנֹכִי אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וּזְבַחְתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם בַּמִּדְבָּר – רַק הַרְחֵק לֹא־תַרְחִיקוּ, לָלֶכֶת; הַעְתִּירוּ, בַּעֲדִי.

(כה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל־ה׳, וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ, מָחָר: רַק, אַל־יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל, לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת־הָעָם, לִזְבֹּחַ לַה׳.

(כו) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה, מֵעִם פַּרְעֹה; וַיֶּעְתַּר, אֶל־ה׳.

(כז) וַיַּעַשׂ ה׳, כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיָּסַר הֶעָרֹב, מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ: לֹא נִשְׁאַר, אֶחָד.

(כח) וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת־לִבּוֹ, גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת; וְלֹא שִׁלַּח, אֶת־הָעָם.

📜 כתוב: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל־פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" (שמות ח, טו)

💭 מפרשים: רש"י: "מַכָּה זוֹ אֵינָהּ עַל יְדֵי כְשָׁפִים, מֵאֵת הַמָּקוֹם הִיא". הרשב"ם: "שאילו באו ע"י מכשפות, אף אנו היינו עושין כן".

📜 כתוב: "וַיֹּאמֶר, לְמָחָר" (שמות ח, ו)

💭 מפרשים: רמב"ן: "יָדוּעַ כִּי מִנְהַג כָּל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ שֶׁתָּסוּר רָעָתוֹ מִיָּד", ולכן התשובה "למחר" מפתיעה. לפי ההסבר שהוא מביא, פרעה רצה לבחון את משה.

📜 כתוב: "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת־אֶרֶץ גֹּשֶׁן" (שמות ח, יח)

💭 מפרשים: רש"י: "וְהִפְרַשְׁתִּי", כלומר הבדלה. רמב"ן: הערוב היא "מַכָּה מְשֻׁלַּחַת": חיות נודדות היו אמורות להגיע גם לגושן, ולכן ההבדלה כאן היא נס מיוחד.