חלומות פרעה ועליית יוסף: "הנמצא כזה"

(א) וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר.

(ב) וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.

(ג) וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר; וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל־שְׂפַת הַיְאֹר.

(ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת; וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה.

(ה) וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד – בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.

(ו) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים – צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן.

(ז) וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם.

(ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת־חֲלֹמוֹ, וְאֵין־פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

(ט) וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר: אֶת־חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.

(י) פַּרְעֹה, קָצַף עַל־עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים – אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.

(יא) וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא: אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ.

(יב) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר־לוֹ, וַיִּפְתָּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ: אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר.

(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר־לָנוּ, כֵּן הָיָה: אֹתִי הֵשִׁיב עַל־כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.

(יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת־יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן־הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל־פַּרְעֹה.

(טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל־יוֹסֵף, חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַאֲנִי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר, תִּשְׁמַע חֲלוֹם, לִפְתֹּר אֹתוֹ.

(טז) וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת־שְׁלוֹם פַּרְעֹה.

(יז) וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה, אֶל־יוֹסֵף: בַּחֲלֹמִי, הִנְנִי עֹמֵד עַל־שְׂפַת הַיְאֹר.

(יח) וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, בְּרִיאוֹת בָּשָׂר, וִיפֹת תֹּאַר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.

(יט) וְהִנֵּה שֶׁבַע־פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד, וְרַקּוֹת בָּשָׂר: לֹא־רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם, לָרֹעַ.

(כ) וַתֹּאכַלְנָה, הַפָּרוֹת, הָרַקּוֹת, וְהָרָעוֹת – אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, הַבְּרִיאֹת.

(כא) וַתָּבֹאנָה אֶל־קִרְבֶּנָה, וְלֹא נוֹדַע כִּי־בָאוּ אֶל־קִרְבֶּנָה, וּמַרְאֵיהֶן רַע, כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה; וָאִיקָץ.

(כב) וָאֵרֶא, בַּחֲלֹמִי; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד – מְלֵאֹת וְטֹבוֹת.

(כג) וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים – צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶם.

(כד) וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת; וָאֹמַר, אֶל־הַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד, לִי.

(כה) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־פַּרְעֹה, חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה.

(כו) שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה: חֲלוֹם, אֶחָד הוּא.

(כז) וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן, שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה, וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת, שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים – יִהְיוּ, שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.

(כח) הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה.

(כט) הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים, בָּאוֹת – שָׂבָע גָּדוֹל, בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ל) וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, אַחֲרֵיהֶן, וְנִשְׁכַּח כָּל־הַשָּׂבָע, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְכִלָּה הָרָעָב, אֶת־הָאָרֶץ.

(לא) וְלֹא־יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ, מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי־כֵן: כִּי־כָבֵד הוּא, מְאֹד.

(לב) וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל־פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם – כִּי־נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.

(לג) וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(לד) יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל־הָאָרֶץ; וְחִמֵּשׁ אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.

(לה) וְיִקְבְּצוּ, אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ־בָר תַּחַת יַד־פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים – וְשָׁמָרוּ.

(לו) וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן, לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְלֹא־תִכָּרֵת הָאָרֶץ, בָּרָעָב.

(לז) וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל־עֲבָדָיו.

(לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל־עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה – אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.

(לט) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת־כָּל־זֹאת, אֵין־נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.

(מ) אַתָּה תִּהְיֶה עַל־בֵּיתִי, וְעַל־פִּיךָ יִשַּׁק כָּל־עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

(מא) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל־יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל־יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי־שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארוֹ.

(מג) וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדוֹ וְאֶת־רַגְלוֹ – בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מה) וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם־יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן־לוֹ אֶת־אָסְנַת בַּת־פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מו) וְיוֹסֵף, בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, בְּעָמְדוֹ, לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם; וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה, וַיַּעֲבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מז) וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ, בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע – לִקְמָצִים.

(מח) וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים, אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּתֶּן־אֹכֶל, בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה־הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ, נָתַן בְּתוֹכָהּ.

(מט) וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם, הַרְבֵּה מְאֹד – עַד כִּי־חָדַל לִסְפֹּר, כִּי־אֵין מִסְפָּר.

(נ) וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ אָסְנַת, בַּת־פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.

(נא) וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי, וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי.

(נב) וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי, קָרָא אֶפְרָיִם: כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְּאֶרֶץ עָנְיִי.

(נג) וַתִּכְלֶינָה, שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, אֲשֶׁר הָיָה, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(נד) וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, לָבוֹא, כַּאֲשֶׁר, אָמַר יוֹסֵף; וַיְהִי רָעָב בְּכָל־הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.

(נה) וַתִּרְעַב כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּצְעַק הָעָם אֶל־פַּרְעֹה לַלָּחֶם; וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל־מִצְרַיִם לְכוּ אֶל־יוֹסֵף, אֲשֶׁר־יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.

(נו) וְהָרָעָב הָיָה, עַל כָּל־פְּנֵי הָאָרֶץ; וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּהֶם, וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(נז) וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל־יוֹסֵף: כִּי־חָזַק הָרָעָב, בְּכָל־הָאָרֶץ.

📜 כתוב: "בִּלְעָדָי: אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת־שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא, טז)

💭 מפרשים: רש"י: "אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי, אֶלָּא אֱלֹהִים יַעֲנֶה". ספורנו מפרש אחרת: "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בְּלִי סָפֵק פּוֹתֵר בִּלְעָדַי", כלומר יוסף מסרב להציג את עצמו כפותר היחיד.

📜 כתוב: "הֲנִמְצָא כָזֶה – אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" (בראשית מא, לח)

💭 מפרשים: רש"י: "אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ, הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ?". רמב"ן: פרעה פונה לעבדיו כי יוסף "הָיָה עִבְרִי", ולא רצה למנותו בלי הסכמתם; לכן הוא מדגיש שלא ימצאו מצרי כמוהו.