ברכת אפרים ומנשה: "שכל את ידיו"
🎯 מטרות השיעור
- התלמידים יתארו את ביקור יוסף ובניו אצל יעקב החולה ואת סדר הברכה (מח, א-כב)
- התלמידים ינתחו את הצבת אפרים לפני מנשה ("שִׂכֵּל, אֶת־יָדָיו", מח, יד) ואת התנגדות יוסף, בעזרת רש"י, רמב"ן וספורנו
- התלמידים ידונו במוטיב “הצעיר לפני הבכור” בספר בראשית ובברכת "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה"
❓ השאלה הגדולה של השיעור
למה יעקב, שבעצמו לקח את הבכורה מעשו, מקדים שוב את הצעיר? ומה ההבדל הפעם?
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת־יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר" (יד). יוסף מנסה לתקן, ויעקב עונה: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי" (יט).
🧪 פתיחה
כותבים על הלוח את הזוגות: קין והבל, ישמעאל ויצחק, עשו ויעקב, ראובן ויהודה/יוסף. שואלים: מה משותף? (הצעיר עוקף את הבכור). היום נראה את הזוג האחרון בספר, והפעם בלי מרמה.
📖 הסבר למורה
האימוץ (א-ז). יעקב החולה מתחזק, "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל" (ב), ומזכיר את ההבטחה בלוז. אחר כך הוא מאמץ את שני בני יוסף: "אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה – כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ־לִי" (ה). רש"י: "לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ אִישׁ כְּנֶגְדּוֹ". באמצע, בלי הקשר ברור, יעקב נזכר ברחל: "מֵתָה עָלַי רָחֵל... וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת" (ז). רש"י מסביר זאת כהתנצלות: יעקב מבקש להיקבר במערה, אף ש"לֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמְּךָ". רמב"ן תמה על פרט מסוים בפירוש רש"י.
הברכה (ח-טז). "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן" (י), כמו יצחק (כז, א). אבל הפעם העיוורון אינו מאפשר מרמה: יעקב יודע בדיוק מה הוא עושה. "שִׂכֵּל, אֶת־יָדָיו" (יד); רש"י: "בְּהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה הִשְׂכִּיל אֶת יָדָיו... כִּי יוֹדֵעַ הָיָה כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר". יעקב מברך בשם "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע" (טז).
ההתנגדות (יז-כ). "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו" (יז): יוסף מנסה להעביר את היד. רמב"ן מציע שתי אפשרויות: אולי אהב יותר את הבכור, "וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי חָשַׁב שֶׁטָּעָה אָבִיו בָּהֶם". יעקב מסרב: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי... וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ" (יט). רש"י מפרט מן המדרש: מאפרים יצא יהושע ומנשה גדעון.
הברכה לדורות (כ). "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה". רש"י: "הַבָּא לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו יְבָרְכֵם בְּבִרְכָתָם". קריאה שלנו (פרפרזה): בניגוד לזוגות הקודמים, כאן שני האחים מבורכים יחד, ואיש אינו מאבד ברכה. זו אולי הסיבה שהם הדגם לברכת הבנים.
📜 הפסוקים (מכון ממרא, נוסח מנוקד)
בראשית פרק מח, פסוקים א-כב
(א) וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ – אֶת־מְנַשֶּׁה, וְאֶת־אֶפְרָיִם.
(ב) וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב – וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל־הַמִּטָּה.
(ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי נִרְאָה־אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיְבָרֶךְ, אֹתִי.
(ד) וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ, לִקְהַל עַמִּים; וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – אֲחֻזַּת עוֹלָם.
(ה) וְעַתָּה שְׁנֵי־בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד־בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה – לִי־הֵם: אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה – כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ־לִי.
(ו) וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר־הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.
(ז) וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת־אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה; וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, הִוא בֵּית לָחֶם.
(ח) וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת־בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי־אֵלֶּה.
(ט) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל־אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר־נָתַן־לִי אֱלֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם־נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם.
(י) וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת; וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו, וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם.
(יא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף, רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי; וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת־זַרְעֶךָ.
(יב) וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו; וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, אָרְצָה.
(יג) וַיִּקַּח יוֹסֵף, אֶת־שְׁנֵיהֶם – אֶת־אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת־מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל; וַיַּגֵּשׁ, אֵלָיו.
(יד) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת־יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם, וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ, עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: שִׂכֵּל, אֶת־יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר.
(טו) וַיְבָרֶךְ אֶת־יוֹסֵף, וַיֹּאמַר: הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק – הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי, מֵעוֹדִי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה.
(טז) הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע, יְבָרֵךְ אֶת־הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק; וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.
(יז) וַיַּרְא יוֹסֵף, כִּי־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם – וַיֵּרַע בְּעֵינָיו; וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו, לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם – עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה.
(יח) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו, לֹא־כֵן אָבִי: כִּי־זֶה הַבְּכֹר, שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ.
(יט) וַיְמָאֵן אָבִיו, וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – גַּם־הוּא יִהְיֶה־לְּעָם, וְגַם־הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא־הַגּוֹיִם.
(כ) וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת־אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה.
(כא) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת; וְהָיָה אֱלֹהִים, עִמָּכֶם, וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל־אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם.
(כב) וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד – עַל־אַחֶיךָ: אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי.
שם ה׳ מובא בכתיב ה׳. הפסוקים המלאים בקישורים למטה.
⚖️ כתוב / מפרשים
בצד אחד מה שכתוב בפסוק, ובצד השני פירוש. הפירוש הוא דרך אחת להבין, לא חלק מהפסוק.
📜 כתוב: "שִׂכֵּל, אֶת־יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה, הַבְּכוֹר" (בראשית מח, יד)
💭 מפרשים: רש"י: "בְּהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה הִשְׂכִּיל אֶת יָדָיו לְכָךְ וּמִדַּעַת". ספורנו: "הִשְׂכִּיל וְהֵבִין בְּמִשּׁוּשׁ יָדָיו בְּלֹא רְאוֹת". לשני הפירושים יעקב פועל בכוונה, אף שעיניו כבדות.
📜 כתוב: "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו" (בראשית מח, יז)
💭 מפרשים: רמב"ן: "אוּלַי יוֹסֵף הָיָה אוֹהֵב אֶת מְנַשֶּׁה יוֹתֵר בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ בְּכוֹר", "וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי חָשַׁב שֶׁטָּעָה אָבִיו בָּהֶם". רש"י על "וַיִּתְמֹךְ": "הֵרִימָהּ מֵעַל רֹאשׁ בְּנוֹ וּתְמָכָהּ בְּיָדוֹ".
👩🏫 מהלך השיעור (45 דקות)
חומרים: תנ״ך (או דף הפסוקים מהעמוד הזה), מצגת, דף עבודה, לוח
- פתיחה: הצעיר לפני הבכור, זוגות בספר בראשית (5 דקות)
- קריאה: א-ז, האימוץ ורחל; רש"י על פסוק ז (8 דקות)
- ח-טז: הברכה; השוואה לברכת יצחק (כז, א) בטבלה (10 דקות)
- כתוב/מפרשים: "שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו" ו"וַיֵּרַע בְּעֵינָיו" (9 דקות)
- כ: "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים", ברכה לדורות; דיון (8 דקות)
- כרטיס יציאה (5 דקות)
💬 שאלות לדיון
הבנה (מה כתוב?)
- מה הודיע יעקב ליוסף על אפרים ומנשה (מח, ה)?
- איך שם יעקב את ידיו, ומה עשה יוסף (מח, יד, יז)?
פרשנות (מה זה אומר?)
- למה, לפי רש"י, הזכיר יעקב את קבורת רחל (מח, ז)?
- מה ההבדל בין שני ההסברים של רמב"ן ל"וַיֵּרַע בְּעֵינָיו"?
הערכה (מה דעתי?)
- האם הקדמת הצעיר מוצדקת כשאין לבכור אשמה? נמקו.
- למה, לדעתכם, דווקא אפרים ומנשה הפכו לסמל לברכת הבנים?
🏁 סיכום השיעור
יעקב מאמץ את בני יוסף ומעניק לכל אחד נחלה. כמו אביו, הוא מברך כשעיניו כבדות, אבל הפעם בלי טעות ובלי מרמה: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי". הצעיר מוקדם, ובכל זאת שני האחים מבורכים יחד.
🎟️ כרטיס יציאה (2 דקות)
בסוף השיעור כל תלמיד משלים על פתק: "מה ההבדל בין ברכת יצחק ליעקב (כז) לבין ברכת יעקב לאפרים ומנשה? משפט אחד."
🧭 התאמה לפי זרם
השיעור מתאים לשני הזרמים. ההבדל בדגשים:
ממלכתי
- קריאה ספרותית: מוטיב “הצעיר לפני הבכור” לאורך בראשית, וההשוואה המכוונת לפרק כז (עיניים כבדות, ברכה, בכורה).
- דמות יעקב בזקנתו: זיכרון רחל, ובהירות דעת למרות החולשה.
- דיון ערכי פתוח: העדפה בין ילדים, צדק במשפחה, ומה הופך ברכה ל“דגם”.
- דמות יוסף כאב שמנסה להגן על בנו הבכור.
ממלכתי-דתי (חמ"ד)
- רש"י ורמב"ן על פסוק ז: קבורת רחל והמחלוקת ביניהם.
- רש"י (מח, יט) מן המדרש: יהושע מאפרים וגדעון ממנשה.
- "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל־רָע" (טז): השגחה ותפילה; המקור לתפילה הנאמרת לפני השינה.
- רש"י (מח, כ): "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" כברכת הבנים בליל שבת.
💡 הערות למורה
כדאי להשוות פיזית: לבקש משני תלמידים לעמוד מול “יעקב” כדי להמחיש את הצלבת הידיים. בחמ"ד אפשר לסיים בברכת הבנים; בממלכתי כדאי לשאול מה משמעות ברכה מהורים. למתקשים: דף עם תמיכה.
📝 בדף העבודה
השוואה לברכת יצחק, "שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו" לפי רש"י וספורנו, רמב"ן על "וַיֵּרַע", שאלה בסגנון בגרות ומחוון. יש גם גרסה עם תמיכה.
לדף העבודה ←