יעקב ועשו: הבכורה והברכות, "בא אחיך במרמה"

(כז) וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים.

(כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו, כִּי־צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב.

(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב, נָזִיד; וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה, וְהוּא עָיֵף.

(ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה – כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ, אֱדוֹם.

(לא) וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ, לִי.

(לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה־זֶּה לִי, בְּכֹרָה.

(לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב.

(לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת־הַבְּכֹרָה.

(יח) וַיָּבֹא אֶל־אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי; וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי, מִי אַתָּה בְּנִי.

(יט) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־אָבִיו, אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ – עָשִׂיתִי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי; קוּם־נָא שְׁבָה, וְאָכְלָה מִצֵּידִי – בַּעֲבוּר, תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

(כ) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־בְּנוֹ, מַה־זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי; וַיֹּאמֶר, כִּי הִקְרָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי.

(כא) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב, גְּשָׁה־נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי: הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו, אִם־לֹא.

(כב) וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל־יִצְחָק אָבִיו, וַיְמֻשֵּׁהוּ; וַיֹּאמֶר, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם, יְדֵי עֵשָׂו.

(כג) וְלֹא הִכִּירוֹ – כִּי־הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו, שְׂעִרֹת; וַיְבָרְכֵהוּ.

(כד) וַיֹּאמֶר, אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו; וַיֹּאמֶר, אָנִי.

(כה) וַיֹּאמֶר, הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי – לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ, נַפְשִׁי; וַיַּגֶּשׁ־לוֹ, וַיֹּאכַל, וַיָּבֵא לוֹ יַיִן, וַיֵּשְׁתְּ.

(כו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יִצְחָק אָבִיו: גְּשָׁה־נָּא וּשְׁקָה־לִּי, בְּנִי.

(כז) וַיִּגַּשׁ, וַיִּשַּׁק־לוֹ, וַיָּרַח אֶת־רֵיחַ בְּגָדָיו, וַיְבָרְכֵהוּ; וַיֹּאמֶר, רְאֵה רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה׳.

(כח) וְיִתֶּן־לְךָ, הָאֱלֹהִים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ – וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ.

(כט) יַעַבְדוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים – הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ.

(ל) וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת־יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב, מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו; וְעֵשָׂו אָחִיו, בָּא מִצֵּידוֹ.

(לא) וַיַּעַשׂ גַּם־הוּא מַטְעַמִּים, וַיָּבֵא לְאָבִיו; וַיֹּאמֶר לְאָבִיו, יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ – בַּעֲבֻר, תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

(לב) וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו, מִי־אָתָּה; וַיֹּאמֶר, אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו.

(לג) וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה, גְּדֹלָה עַד־מְאֹד, וַיֹּאמֶר מִי־אֵפוֹא הוּא הַצָּד־צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וָאֲבָרְכֵהוּ; גַּם־בָּרוּךְ, יִהְיֶה.

(לד) כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו, אֶת־דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד־מְאֹד; וַיֹּאמֶר לְאָבִיו, בָּרְכֵנִי גַם־אָנִי אָבִי.

(לה) וַיֹּאמֶר, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה; וַיִּקַּח, בִּרְכָתֶךָ.

(לו) וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם – אֶת־בְּכֹרָתִי לָקָח, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי; וַיֹּאמַר, הֲלֹא־אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה.

(לז) וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו, הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת־כָּל־אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וְדָגָן וְתִירֹשׁ, סְמַכְתִּיו; וּלְכָה אֵפוֹא, מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי.

(לח) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא־לְךָ אָבִי – בָּרְכֵנִי גַם־אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.

📜 כתוב: "וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת־הַבְּכֹרָה" (בראשית כה, לד)

💭 מפרשים: רש"י: "הֵעִיד הַכָּתוּב עַל רִשְׁעוֹ שֶׁבִּזָּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם". רמב"ן: עשו מכר כי חשב שימות בציד, "וְאֵין לַבְּכוֹרָה שׁוּם מַעֲלָה רַק אַחֲרֵי הָאָב". אבן עזרא: עשו בז לבכורה "בעבור שראה שאין לאביו עשר".

📜 כתוב: "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (בראשית כז, ד)

💭 מפרשים: רמב"ן: יצחק רצה לתת לעשו את ברכת אברהם, "כִּי הוּא הַבְּכוֹר"; "וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא הִגִּידָה לוֹ רִבְקָה מֵעוֹלָם הַנְּבוּאָה" שקיבלה לפני הלידה, "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (כה, כג).

📜 כתוב: "גַּם־בָּרוּךְ, יִהְיֶה" (בראשית כז, לג)

💭 מפרשים: רש"י: "שֶׁלֹּא תֹאמַר אִלּוּלֵי שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב לְאָבִיו לֹא נָטַל אֶת הַבְּרָכוֹת, לְכָךְ הִסְכִּים וּבֵרְכוֹ מִדַּעְתּוֹ".