משלמים בשטרות ובמטבעות
המטבעות והשטרות אמיתיים; כרטיסי המחיר בדויים, לצורך התרגול.
🎯 מטרות השיעור
- התלמידים ירכיבו סכומים עד 1000 ₪ משטרות ומטבעות
- התלמידים יחליטו באיזה שטר לשלם כשאין סכום מדויק
- התלמידים יחשבו עודף בחיסור ובהשלמה, בסכומים עד 1000 ₪
📖 הסבר למורה
בכיתה ג' עוברים לסכומים גדולים יותר. בישראל יש שטרות של 20, 50, 100 ו-200 ₪, ומטבעות של 10 אגורות, חצי שקל, 1 ₪, 2 ₪, 5 ₪ ו-10 ₪ (התלמידים הכירו אותם ביחידה "מכירים את הכסף" של כיתה א'). כדי להרכיב סכום כמו 375 ₪ מתחילים מהשטר הגדול: 200 + 100 + 50 + 20 + 5. כשאין סכום מדויק, משלמים בשטר גדול יותר ומקבלים עודף. את העודף מחשבים בחיסור או בהשלמה, כמו קופאי: מ-375 ל-400 חסרים 25 ₪. כדאי לקשר לפירוק מספר למאות, עשרות ויחידות.
👩🏫 פעילות בכיתה
חומרים: כסף מודפס (שטרות ומטבעות), כרטיסי מחיר עד 1000 ₪, ישר מספרים
- פתיחה: המורה מציגה כרטיס מחיר של 375 ₪ ושואלת: "באילו שטרות ומטבעות אפשר לשלם בדיוק?" אוספים כמה דרכים על הלוח.
- מדגימים את דרך "מהגדול אל הקטן" ומשווים: מי השתמש בהכי מעט שטרות ומטבעות?
- משחק קופה בשלישיות: הקונה שולף כרטיס מחיר ומשלם בשטר גדול מהמחיר, הקופאי מחזיר עודף בדרך ההשלמה, והבודק מוודא בחיבור: מחיר ועוד עודף שווה לסכום ששולם. מתחלפים בתפקידים.
- מילוי דף העבודה.
💡 הערות למורה
טעות נפוצה: בהשלמה מעל מאה עגולה (למשל מ-375 ל-500) תלמידים מדלגים על השלב מ-375 ל-400. מומלץ לצייר את הקפיצות על ישר המספרים. למתקשים: להתחיל בסכומים עד 100. למתקדמים: להרכיב סכום בכמה שפחות שטרות ומטבעות, ולמצוא שתי דרכים לשלם.
📝 סיכום השיעור
בסוף השיעור חוזרים יחד, בשתי דקות, על העיקר. מה למדנו היום:
- התלמידים ירכיבו סכומים עד 1000 ₪ משטרות ומטבעות
- התלמידים יחליטו באיזה שטר לשלם כשאין סכום מדויק
- התלמידים יחשבו עודף בחיסור ובהשלמה, בסכומים עד 1000 ₪
📝 בדף העבודה
משלמים בשטרות ובמטבעות: 8 תרגילים, ומחוון מלא בעמוד השני.
לדף העבודה ←