קרבן פסח ויציאת מצרים: "החדש הזה לכם"

(א) וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.

(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

(ג) דַּבְּרוּ, אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה: וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת – שֶׂה לַבָּיִת.

(ד) וְאִם־יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה – וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל־בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת: אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל־הַשֶּׂה.

(ה) שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן־שָׁנָה, יִהְיֶה לָכֶם; מִן־הַכְּבָשִׂים וּמִן־הָעִזִּים, תִּקָּחוּ.

(ו) וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה; וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ, כֹּל קְהַל עֲדַת־יִשְׂרָאֵל – בֵּין הָעַרְבָּיִם.

(ז) וְלָקְחוּ, מִן־הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל־הַמַּשְׁקוֹף – עַל, הַבָּתִּים, אֲשֶׁר־יֹאכְלוּ אֹתוֹ, בָּהֶם.

(ח) וְאָכְלוּ אֶת־הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי־אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל־מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.

(ט) אַל־תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם־צְלִי־אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל־כְּרָעָיו וְעַל־קִרְבּוֹ.

(י) וְלֹא־תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד־בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ.

(יא) וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ – מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַה׳.

(יב) וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה; וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה׳.

(יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(יד) וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה׳: לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ.

(טו) שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם: כִּי כָּל־אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל – מִיּוֹם הָרִאשֹׁן, עַד־יוֹם הַשְּׁבִעִי.

(טז) וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא־קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם: כָּל־מְלָאכָה, לֹא־יֵעָשֶׂה בָהֶם – אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל־נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

(יז) וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם – חֻקַּת עוֹלָם.

(יח) בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת: עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ – בָּעָרֶב.

(יט) שִׁבְעַת יָמִים – שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם: כִּי כָּל־אֹכֵל מַחְמֶצֶת, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל – בַּגֵּר, וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ.

(כ) כָּל־מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ; בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת.

(כא) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מִשְׁכוּ, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם – וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח.

(כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף, וְהִגַּעְתֶּם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, מִן־הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; וְאַתֶּם, לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ – עַד־בֹּקֶר.

(כג) וְעָבַר ה׳, לִנְגֹּף אֶת־מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת־הַדָּם עַל־הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה׳, עַל־הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל־בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.

(כד) וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, לְחָק־לְךָ וּלְבָנֶיךָ, עַד־עוֹלָם.

(כה) וְהָיָה כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִתֵּן ה׳ לָכֶם – כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר; וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.

(כו) וְהָיָה, כִּי־יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם.

(כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח־פֶּסַח הוּא לַה׳, אֲשֶׁר פָּסַח עַל־בָּתֵּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת־מִצְרַיִם, וְאֶת־בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

(כח) וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֵּן עָשׂוּ.

(כט) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַה׳ הִכָּה כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.

(ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, הוּא וְכָל־עֲבָדָיו וְכָל־מִצְרַיִם, וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה, בְּמִצְרָיִם: כִּי־אֵין בַּיִת, אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מֵת.

(לא) וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי – גַּם־אַתֶּם, גַּם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת־ה׳, כְּדַבֶּרְכֶם.

(לב) גַּם־צֹאנְכֶם גַּם־בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם, וָלֵכוּ; וּבֵרַכְתֶּם, גַּם־אֹתִי.

(לג) וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל־הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן־הָאָרֶץ: כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.

(לד) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת־בְּצֵקוֹ, טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם, עַל־שִׁכְמָם.

(לה) וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.

(לו) וַה׳ נָתַן אֶת־חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם – וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת־מִצְרָיִם.

(לז) וַיִּסְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף.

(לח) וְגַם־עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.

(לט) וַיֹּאפוּ אֶת־הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת – כִּי לֹא חָמֵץ: כִּי־גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם־צֵדָה, לֹא־עָשׂוּ לָהֶם.

(מ) וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם – שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

(מא) וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל־צִבְאוֹת ה׳, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

(מב) לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא־הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה׳, שִׁמֻּרִים לְכָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.

(מג) וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל־בֶּן־נֵכָר, לֹא־יֹאכַל בּוֹ.

(מד) וְכָל־עֶבֶד אִישׁ, מִקְנַת־כָּסֶף – וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ.

(מה) תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, לֹא־יֹאכַל בּוֹ.

(מו) בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא־תוֹצִיא מִן־הַבַּיִת מִן־הַבָּשָׂר חוּצָה; וְעֶצֶם, לֹא תִשְׁבְּרוּ־בוֹ.

(מז) כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.

(מח) וְכִי־יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לַה׳ – הִמּוֹל לוֹ כָל־זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ, וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ; וְכָל־עָרֵל, לֹא־יֹאכַל בּוֹ.

(מט) תּוֹרָה אַחַת, יִהְיֶה לָאֶזְרָח, וְלַגֵּר, הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.

(נ) וַיַּעֲשׂוּ, כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן, כֵּן עָשׂוּ.

(נא) וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: הוֹצִיא ה׳ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – עַל־צִבְאֹתָם.

📜 כתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב, ב)

💭 מפרשים: ספורנו: "מִכָּאן וָאֵילָךְ יִהְיוּ הֶחֳדָשִׁים שֶׁלָּכֶם, לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנְכֶם", כי "בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד לֹא הָיוּ יְמֵיכֶם שֶׁלָּכֶם".

📜 כתוב: "וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם" (שמות יב, יג)

💭 מפרשים: רש"י: "הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו", אלא ה׳ אומר "נוֹתֵן אֲנִי אֶת עֵינַי לִרְאוֹת שֶׁאַתֶּם עֲסוּקִים בְּמִצְווֹתַי".

📜 כתוב: "וְגַם־צֵדָה, לֹא־עָשׂוּ לָהֶם" (שמות יב, לט)

💭 מפרשים: רש"י: "מַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל": הם לא שאלו איך ייצאו למדבר בלי צידה, "אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ". הרשב"ם מציין צד אחר: "ולכך הוצרכו להתלונן ללחם ולמים".