חורבן סדום והצלת לוט: "ותבט אשתו מאחריו"

(א) וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר־סְדֹם; וַיַּרְא־לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.

(ב) וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא־אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל־בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין.

(ג) וַיִּפְצַר־בָּם מְאֹד – וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ.

(ד) טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל־הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן: כָּל־הָעָם, מִקָּצֶה.

(ה) וַיִּקְרְאוּ אֶל־לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.

(ו) וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו.

(ז) וַיֹּאמַר: אַל־נָא אַחַי, תָּרֵעוּ.

(ח) הִנֵּה־נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אִישׁ – אוֹצִיאָה־נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם; רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל־תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי־עַל־כֵּן בָּאוּ, בְּצֵל קֹרָתִי.

(ט) וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ־הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט – עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.

(י) וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־הַדֶּלֶת, סָגָרוּ.

(יא) וְאֶת־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־פֶּתַח הַבַּיִת, הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים, מִקָּטֹן, וְעַד־גָּדוֹל; וַיִּלְאוּ, לִמְצֹא הַפָּתַח.

(יב) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל־לוֹט, עֹד מִי־לְךָ פֹה – חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ בָּעִיר: הוֹצֵא, מִן־הַמָּקוֹם.

(יג) כִּי־מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת־הַמָּקוֹם הַזֶּה: כִּי־גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת־פְּנֵי ה׳, וַיְשַׁלְּחֵנוּ ה׳ לְשַׁחֲתָהּ.

(יד) וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל־חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי־מַשְׁחִית ה׳, אֶת־הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו.

(טו) וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר: קוּם קַח אֶת־אִשְׁתְּךָ וְאֶת־שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת – פֶּן־תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר.

(טז) וַיִּתְמַהְמָהּ – וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד־אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת ה׳ עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר.

(יז) וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל־נַפְשֶׁךָ – אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, וְאַל־תַּעֲמֹד בְּכָל־הַכִּכָּר: הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן־תִּסָּפֶה.

(יח) וַיֹּאמֶר לוֹט, אֲלֵהֶם: אַל־נָא, אֲדֹנָי.

(יט) הִנֵּה־נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן, בְּעֵינֶיךָ, וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי, לְהַחֲיוֹת אֶת־נַפְשִׁי; וְאָנֹכִי, לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה – פֶּן־תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה, וָמַתִּי.

(כ) הִנֵּה־נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרֹבָה, לָנוּס שָׁמָּה – וְהִוא מִצְעָר; אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה, הֲלֹא מִצְעָר הִוא – וּתְחִי נַפְשִׁי.

(כא) וַיֹּאמֶר אֵלָיו – הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ, גַּם לַדָּבָר הַזֶּה: לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת־הָעִיר, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

(כב) מַהֵר, הִמָּלֵט שָׁמָּה, כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, עַד־בֹּאֲךָ שָׁמָּה; עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הָעִיר, צוֹעַר.

(כג) הַשֶּׁמֶשׁ, יָצָא עַל־הָאָרֶץ; וְלוֹט, בָּא צֹעֲרָה.

(כד) וַה׳, הִמְטִיר עַל־סְדֹם וְעַל־עֲמֹרָה – גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת ה׳, מִן־הַשָּׁמָיִם.

(כה) וַיַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים הָאֵל, וְאֵת כָּל־הַכִּכָּר, וְאֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הֶעָרִים, וְצֶמַח הָאֲדָמָה.

(כו) וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח.

(כז) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם, בַּבֹּקֶר: אֶל־הַמָּקוֹם – אֲשֶׁר־עָמַד שָׁם, אֶת־פְּנֵי ה׳.

(כח) וַיַּשְׁקֵף, עַל־פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְעַל־כָּל־פְּנֵי, אֶרֶץ הַכִּכָּר; וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ, כְּקִיטֹר, הַכִּבְשָׁן.

(כט) וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת־עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת־אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת־לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת־הֶעָרִים, אֲשֶׁר־יָשַׁב בָּהֵן לוֹט.

📜 כתוב: "וַיִּקְרְאוּ אֶל־לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים" (בראשית יט, ה)

💭 מפרשים: רמב"ן: "כַּוָּנָתָם לְכַלּוֹת אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיהֶם", "כִּי חָשְׁבוּ שֶׁבַּעֲבוּר טוֹבַת אַרְצָם שֶׁהִיא כְּגַן ה׳ יָבֹאוּ שָׁם רַבִּים, וְהֵם הָיוּ מוֹאֲסֵי הַצְּדָקָה".

📜 כתוב: "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ, מֵאַחֲרָיו; וַתְּהִי, נְצִיב מֶלַח" (בראשית יט, כו)

💭 מפרשים: רש"י (לפי בראשית רבה): "בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה": היא סירבה לתת "מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים".

📜 כתוב: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת־אַבְרָהָם" (בראשית יט, כט)

💭 מפרשים: רש"י: "נִזְכַּר שֶׁהָיָה לוֹט יוֹדֵעַ שֶׁשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם" ולא גילה למצרים, "לְפִיכָךְ חָס הַקָּבָּ"ה עָלָיו".