ראשי › אזרחות וחברה › שלוש רשויות השלטון

כיתה ט'אזרחות וחברהשיעור 5 מתוך 545 דק'מתאים לממלכתי ולממלכתי־דתי

בחירות כלליות לכנסת

🎯 מטרות השיעור

  • התלמידים יכירו את עקרונות שיטת הבחירות בישראל
  • התלמידים יסבירו כל עיקרון במילים שלהם
  • התלמידים יבינו את חשיבות ההשתתפות בבחירות

📖 הסבר למורה

חוק יסוד: הכנסת קובע שהכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. כלליות: כל אזרח מגיל 18 רשאי לבחור. ארציות: כל המדינה היא אזור בחירה אחד. ישירות: הבוחרים בוחרים ישירות ברשימת המועמדים לכנסת. שוות: לכל קול אותו משקל. חשאיות: איש אינו יודע במי בחר אדם אחר. יחסיות: כל רשימה מקבלת מושבים בכנסת לפי חלקה היחסי בקולות, בתנאי שעברה את אחוז החסימה. אזרח יכול להיבחר לכנסת מגיל 21. הבחירות מתקיימות בדרך כלל אחת לארבע שנים.

👩‍🏫 פעילות בכיתה

  1. פתיחה: "בחירות כיתתיות" לוועד הכיתה בקלפי סודית.
  2. אחרי הספירה: מנתחים איזה עיקרון התקיים (חשאיות, שוויון, כלליות).
  3. מציגים את שישה העקרונות בטבלה ומוסיפים דוגמה לכל אחד.
  4. דיון: למה חשוב להצביע? מה קורה כשאנשים רבים לא מצביעים?

💡 הערות למורה

התוכן ממלכתי בלבד: אין להזכיר מפלגות או פוליטיקאים בהווה. טעות נפוצה: לבלבל בין "ישירות" (בוחרים ברשימה ישירות) לבין "ארציות" (אזור בחירה אחד). למתקשים: כרטיסיות עיקרון והגדרה להתאמה. למתקדמים: להשוות לשיטת בחירות אזורית ולדון ביתרונות וחסרונות.

📝 בדף העבודה

עקרונות הבחירות: 9 תרגילים, ומחוון מלא בעמוד השני.

לדף העבודה ←

📚 מקורות

→ הרשות השופטת: בתי המשפט ועצמאות השפיטהלמה צריך כללים? ←