מחוון למורה

מחוון: הכד, המים, הקוץ והזכוכית

1. חלק א: שבר את הכד: פטור, "אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּרָכִים". נפגע: בעל הכד חייב, "וַאֲפִלּוּ הִפְקִירָהּ". הכד נשברה והחליק: חייב (לרבי מאיר), כי "נִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא".
2. חלק ב: רבי מאיר: חייב תמיד. רבי יהודה: "בְּמִתְכַּוֵּן חַיָּב" = אם התכוון לזכות בחרסים ובמים, הם שלו וזה כבורו שהזיק; אם לא התכוון, הם הפקר לאחר האונס, ופטור.
3. חלק ג: (1) חייב: השופך מים, גם כשמותר. (2) חייב: כגודר בקוצים שבולטים לרשות הרבים. (3) חייב לפי המשנה ("וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים"; בגמרא יש פירוט מתי). (4) פטור: "הַמְצַמְצֵם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ", "שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהִתְחַכֵּךְ בַּכְּתָלִים".
4. 🎓 בגרות: הולך רגל: הנתקל בכד פטור, כי אין דרכו להתבונן. שמירה על הרחוב: בעל הכד חייב בנזק, השופך מים חייב, המצניע קוץ חייב. שתי דוגמאות מוסברות.

ממון הזולת והמרחב הציבורי · כיתה י"א · עבודה מקורית לתרגול