תושב"ע · כיתה י"א · ממון הזולת והמרחב הציבורי, בבא קמא ג, א-ב
קראו את המשנה ואת דברי הרע"ב (בדף המקורות או במערך), וענו על השאלות.
חלק א: הכד
| המקרה | הדין | הנימוק (לפי הרע"ב) |
|---|---|---|
| נתקל בכד ושבר אותה | ||
| נתקל בכד ונפגע | ||
| הכד נשברה, ואדם החליק במים |
חלק ב: רבי מאיר ורבי יהודה
הסבירו במה נחלקו, ומה פירוש "בְּמִתְכַּוֵּן" לפי הרע"ב.
חלק ג: מימינו
לכל מקרה כתבו "חייב" או "פטור" לפי משנה ב, ונמקו: (1) בעל חנות שוטף את המדרכה, ועוברת אורח מחליקה. (2) שכן שתל שיח קוצני שענפיו בולטים למדרכה. (3) גדר של בית נפלה ברוח לרחוב, ורוכב אופניים נפצע. (4) מישהו הניח קוצים בתוך החצר שלו, צמוד לקיר, ואדם שנשען על הקיר מבחוץ נשרט.
🎓 שאלה בסגנון בגרות
"ההלכה לא מצפה מהולך רגל להסתכל על כל צעד, אבל מצפה מכל אחד לשמור על הרחוב." הסבירו את המשפט בעזרת שתי דוגמאות ממשניות א-ב והרע"ב.
🎟️ כרטיס יציאה
דבר אחד שלמדתי היום: ________________________________
שאלה אחת שעדיין יש לי: ________________________________
ממון הזולת והמרחב הציבורי · כיתה י"א · עבודה מקורית לתרגול
מחוון למורה
🎓 מחוון לשאלת הבגרות שבמערך: א. אין דרך בני אדם להתבונן בדרכים, ולכן הנתקל אינו פושע. ב. רבי מאיר: חייב, כי הנתקל נחשב פושע. רבי יהודה: אם התכוון לזכות בחרסים ובמים, הם שלו וחייב (כבור שהזיק); אם לא, הם הפקר אחרי האונס, ופטור. ג. גם מי שעושה ברשות אחראי לנזק שנגרם; הרשות לשפוך אינה פוטרת מתשלום.
ממון הזולת והמרחב הציבורי · כיתה י"א · עבודה מקורית לתרגול