אגדה: שלמה המלך והדבורה (גרסה עם תמיכה)

🚪 כרטיס כניסה (2 דקות)

1. אגדה היא (הקיפו: פסוק מהתנ״ך / סיפור שעובר מדור לדור)

2. שלמה דיבר על (הקיפו: מכוניות / בהמות ועופות / כוכבים)

3. מי עזר לכם פעם? ___

🐝 האגדה בקצרה (סיכום במילים שלנו). אגדה, לא פסוק. מקור: ח"נ ביאליק, "שלמה המלך והדבורה", מתוך "מאגדות המלך שלמה" (פרויקט בן-יהודה, נחלת הכלל). ביאליק עיבד אגדות עממיות; מקור קדום יותר לסיפור הדבורה לא אומת.

חלק א: יום אחד שלמה ישן בצהריים בגנו, ודבורה קטנה, שלא שמה לב לשומרים, נחתה על אפו ועקצה אותו. האף התנפח, והמלך כעס מאוד.

שלמה ציווה לאסוף אליו את כל הדבורים והחרקים, כדי למצוא את האשמה. דבורה קטנה יצאה מן ההמון והודתה: "אני חטאתי." היא הסבירה שלא התכוונה להזיק; היא צעירה, ובטעות חשבה שאף המלך הוא פרח.

הדבורה ביקשה: מחל לי הפעם, ואולי יבוא יום שגם יצור קטן כמוני יוכל לעזור לך. המלך צחק, כי לא האמין שדבורה תעזור למלך, אבל מחל לה ולכל הדבורים ושלח אותן בשלום. אחר כך שכח את כל העניין.

חלק ב: אחרי זמן באה מלכת שבא לנסות את שלמה בחידות. בסוף היא הציבה לפניו זרי פרחים, כולם מעשה ידי אדם חוץ מזר אחד אמיתי, וביקשה שיזהה אותו במבט בלבד. הפרחים המלאכותיים היו מושלמים, ושלמה לא ידע.

פתאום שמע זמזום ליד החלון. הוא ציווה לפתוח אותו, דבורה קטנה נכנסה ונחתה על אחד הזרים, ושלמה הצביע: "זה הזר האמיתי!" כך הדבורה השיבה לו טובה. לפי האגדה, באותו לילה הוסיף שלמה למשליו את המשפט "בָּז לְדָבָר, יֵחָבֶל לוֹ".

🎟️ כרטיס יציאה

דבר אחד שלמדתי היום: ________________________________

שאלה אחת שעדיין יש לי: ________________________________