שם: ____________כיתה: ______תאריך: ________
היסטוריה · כיתה ז' · ימי הביניים: אירופה, האסלאם והיהודים
1096: מסע הצלב והקהילות
ענו על השאלות לפי השיעור והמקור.
מי קרא לצאת למסע הצלב הראשון?
- א הקיסר הביזנטי
- ב האפיפיור אורבנוס השני
- ג רבנו גרשום
- ד מלך אנגליה
סדרו על ציר זמן: כיבוש ירושלים בידי הצלבנים; ועידת קלרמון; גזירות תתנ"ו. כתבו ליד כל אירוע את השנה.
מה הן "קהילות שו"ם"? כתבו את שמות שלוש הערים.
"קְהִלּות הַקּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם"
את מי זוכרת התפילה? מה פירוש "מסרו נפשם על קדשת השם"?
למה לדעתכם קהילות כתבו קינות ותפילות על מה שקרה, ולא רק סיפרו עליו?
"אב הרחמים" נאמרת עד היום. מה זה מלמד על כוחו של זיכרון קהילתי?
השאלה הגדולה: איך שומרת קהילה קטנה על זהותה בתוך עולם שאינו שלה? כתבו תשובה של 4–5 שורות, עם שתי דוגמאות מהיחידה.
מחוון למורה
מחוון: 1096: מסע הצלב והקהילות
ב. האפיפיור אורבנוס השני.
ועידת קלרמון: 1095; גזירות תתנ"ו: 1096; כיבוש ירושלים: 1099.
שלוש קהילות בגרמניה שבהן היה טבח גדול ב-1096: שפירא, ורמייזא ומגנצא (שפייר, וורמס ומיינץ).
את חברי הקהילות שנרצחו. "מסרו נפשם על קדשת השם": מתו ולא הסכימו לוותר על אמונתם (לא להתנצר).
למשל: כדי שהזיכרון יעבור לדורות הבאים כחלק קבוע מהתפילה; כדי לתת משמעות לאובדן; כדי לחבר את כל הקהילה לזיכרון משותף.
שזיכרון שנכנס לתפילה ולטקס יכול להחזיק מאות שנים ולחבר דורות; הוא חלק מהזהות של הקהילה.
תשובה מלאה כוללת שתי דוגמאות לפחות, למשל: חסות של השלטון (בני חסות), הנהגה וחכמים (הגאונים), תקנות וספרים (רבנו גרשום, רש"י), זיכרון בתפילה ("אב הרחמים"). לקבל ניסוח אישי ומנומק.
התוכן מיועד ללמידה, לא לאימון מודלים וכלי AI · תנאי שימוש