דף סיכום: "שנים אוחזין בטלית": איך מחלקים כשכל אחד אומר "הכל שלי"?

📜 מהגמרא, לזכור

שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, זֶה אוֹמֵר: ״אֲנִי מְצָאתִיהָ״, וְזֶה אוֹמֵר: ״אֲנִי מְצָאתִיהָ״. זֶה אוֹמֵר: ״כּוּלָּהּ שֶׁלִּי״, וְזֶה אוֹמֵר: ״כּוּלָּהּ שֶׁלִּי״. זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ – וְיַחְלוֹקוּ. (בבא מציעא ב ע"א)
תרגום: שניים מחזיקים בטלית, כל אחד אומר "אני מצאתיה, כולה שלי"; כל אחד נשבע שאין לו פחות מחציה, ויחלקו.

בִּזְמַן שֶׁהֵם מוֹדִים אוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עֵדִים – חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה. (בבא מציעא ב ע"א)
תרגום: כשהם מודים או שיש עדים, חולקים בלי שבועה.

❓ השאלה הגדולה של היחידה: איך מכריעים בין שני אנשים שכל אחד בטוח שהצדק איתו, כשאין עדים?

✍️ לחשוב ולכתוב: האם "יחלוקו" הוא פתרון צודק? מה היתרון שלו ומה החיסרון.

________________________________________________

________________________________________________