מחוון למורה

מחוון: עושה דין לעצמו?

1. חלק א: (1) לשניים היה בור משותף, וכל יום שאב אחד מהם. אחד שאב ביום של חברו ולא הקשיב כשחברו אמר "זה היום שלי". החבר הכה אותו בידית המכוש. (2) "זה היום שלי".
2. חלק ב: כשיש הפסד: שניהם, מותר. כשאין הפסד: רב יהודה, אסור; רב נחמן, מותר. נימוקים: רב יהודה, לֵיזִיל קַמֵּיהּ דַּיָּינָא; רב נחמן, כֵיוָן דִּבְדִין עָבֵיד – לָא טָרַח.
3. חלק ג: (3) אל תיכנס לחצר חברך לקחת את שלך בלי רשות, אלא "שבור את שיניו" ואמור "שלי אני נוטל". זו קושיה על רב יהודה (לפי רש"י). (4) בן בג בג דעת יחיד, וחכמים חולקים עליו; ר' ינאי מפרש "שבור את שיניו" כ"בדין" (על הפירוש הזה נשארה "קשיא").
4. ★ אתגר: לפי רש"י: עד שילך לבית דין, השני ימשיך לשאוב, לא יידעו כמה שאב, ואולי המים ייגמרו ולא יהיה ממה לשלם. סיפורים מימינו: תשובה פתוחה.

מסכת בבא קמא · כיתות ז'-ח' · עבודה מתוך המקור · המורה החדש