→ חזרה למערך השיעור✉️ בקשו חומר חדש ⬇️ PDF⬇️ Word
שם: ____________כיתה: ______תאריך: ________

גמרא · כיתות ז'-ט' · מסכת ברכות, דף ב ע"א - ב ע"ב

"צאת הכוכבים": מתי מתחיל הלילה?

קראו את המקורות וענו על השאלות. גרסת PDF מעוצבת להדפסה: דף עבודה (PDF).

  1. חלק א: השלימו את החסר

    השלימו את המילים החסרות מתוך מחסן המילים. שימו לב: מילה אחת מיותרת.

    מחסן מילים: סִימָן · גַּבְרָא · אַגַּב · וְיִטְהָר · זַכָּאִין · צֵאת הַכּוֹכָבִים · חֲצוֹת · שַׁבָּתוֹת · מְעַכְּבָא · שִׁמְשָׁא

    צאת הכוכבים, וכפרה לא מעכבא: אָמַר מָר מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן. מִכְּדִי כֹּהֲנִים אֵימַת קָא אָכְלִי תְּרוּמָה? — מִשְּׁעַת __________, לִתְנֵי: ״מִשְּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים״! מִלְּתָא __________ אוֹרְחֵיהּ קָמַשְׁמַע לַן — כֹּהֲנִים אֵימַת קָא אָכְלִי בִּתְרוּמָה — מִשְּׁעַת צֵאת הַכּוֹכָבִים. וְהָא קָמַשְׁמַע לַן דְּכַפָּרָה לָא __________. כִּדְתַנְיָא: ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר״ — בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, וְאֵין כַּפָּרָתוֹ מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה.

    שקיעה או זריחה?: וּמִמַּאי דְּהַאי ״וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ״ בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַאי ״וְטָהֵר״ — טְהַר יוֹמָא. דִּילְמָא בִּיאַת אוֹרוֹ הוּא, וּמַאי ״וְטָהֵר״ — טְהַר __________?! אָמַר רַבָּהּ בַּר רַב שֵׁילָא: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״__________״, מַאי ״וְטָהֵר״ — טְהַר יוֹמָא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״אִיעֲרַב __________ וְאִדַּכִּי יוֹמָא״.

    הברייתא: מֵאֵימָתַי מַתְחִילִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעַרְבִית — מִשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין לֶאֱכוֹל פִּתָּן בְּעַרְבֵי __________, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים __________ לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָתָן. __________ לַדָּבָר: צֵאת הַכּוֹכָבִים.

  2. חלק ב: מי אמר מה?

    השלימו את הטבלה במילים שלכם:

    מי אומר?מה הוא אומר?מה הנימוק או הראיה שלו?
    רבה בר רב שילא
    במערבא (בארץ ישראל)
    רבי מאיר (בברייתא)
    חכמים (בברייתא)
  3. חלק ג: שאלות הבנה

    תרגמו לעברית את המילים מהגמרא:

    בארמיתבעברית
    מִכְּדִי
    לִתְנֵי
    אַגַּב אוֹרְחֵיהּ
    קָמַשְׁמַע לַן
    דִּילְמָא
    גַּבְרָא
    כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי

    1. למה המשנה לא כתבה פשוט "משעת צאת הכוכבים"? מה היא לימדה אותנו "אגב אורחיה"?

    2. הסבירו במילים שלכם: "כפרה לא מעכבא".

    3. מהם שני הפירושים האפשריים לפסוק "ובא השמש וטהר"?

    4. איך הוכיח רבה בר רב שילא שהפירוש הוא "טהר יומא"? (שתי ראיות)

    5. מה לומדים מהפסוק "והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה"?

  4. חלק ד: חשבו על זה

    בימי נחמיה בנו את חומת ירושלים "מעלות השחר עד צאת הכוכבים", חצי מהאנשים בנו וחצי שמרו עם נשק. מה זה מלמד על האנשים האלה? ספרו על משהו שהשקעתם בו מאמץ גדול, "מהבוקר עד הלילה". מה נתן לכם כוח להמשיך?

  5. בונוס: ציירו

    ציירו שלושה ציורים קטנים של השמיים: (1) שקיעת החמה, (2) בין השמשות, (3) צאת הכוכבים, עם שלושה כוכבים קטנים. כתבו מתחת לכל ציור: האם כבר אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית?

המורה החדש · חומרים חינמיים למורים

מחוון למורה

מחוון: "צאת הכוכבים": מתי מתחיל הלילה?

  1. חלק א (השלמת חסר): א. צֵאת הַכּוֹכָבִים · ב. אַגַּב · ג. מְעַכְּבָא · ד. גַּבְרָא · ה. וְיִטְהָר · ו. שִׁמְשָׁא · ז. שַׁבָּתוֹת · ח. זַכָּאִין · ט. סִימָן. המילה המיותרת: חֲצוֹת.
  2. חלק ב (טבלה): רבה בר רב שילא: "וטהר" הוא טהר יומא; ראיה: אחרת היה כתוב "ויטהר", ו"כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא". במערבא: גם הם הסיקו שזו השקיעה; ראיה: מהברייתא "סימן לדבר צאת הכוכבים". רבי מאיר: מתחילים משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתם בערבי שבתות (רש"י: ממהרים, כי הכל מוכן). חכמים: משעה שהכהנים זכאים לאכול בתרומתן, וסימן לדבר צאת הכוכבים; זכר לדבר מהפסוקים בנחמיה.
  3. חלק ג, מילון: מִכְּדִי = הרי, הלא · לִתְנֵי = שישנה, שיכתוב במשנה · אַגַּב אוֹרְחֵיהּ = על הדרך, בדרך אגב · קָמַשְׁמַע לַן = משמיע לנו, מלמד אותנו · דִּילְמָא = אולי · גַּבְרָא = האיש · כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי = כמו שאומרים אנשים.
  4. חלק ג, שאלות הבנה:
    1. כדי ללמד "מלתא אגב אורחיה", דבר נוסף על הדרך: מתי כהנים אוכלים תרומה (בצאת הכוכבים), ושהכפרה (הקרבן) לא מעכבת אותם.
    2. כהן שצריך להביא קרבן כדי להשלים את טהרתו, מותר לו לאכול תרומה כבר בערב, בצאת הכוכבים, עוד לפני שהביא את הקרבן.
    3. פירוש 1: "ובא השמש" = השקיעה, "וטהר" = טהר יומא (היום נגמר). פירוש 2: "ובא השמש" = ביאת אורו (הזריחה מחר), "וטהר" = טהר גברא (האדם נטהר אחרי הקרבן).
    4. אם הכוונה לאדם, היה כתוב "ויטהר". וגם אנשים אומרים "איערב שמשא ואדכי יומא": השמש שקעה והיום התנקה.
    5. הפסוק מראה שכל זמן העבודה, מעלות השחר עד צאת הכוכבים, נקרא "יום", ושהלילה (זמן המשמר) מתחיל רק בצאת הכוכבים.
  5. חלק ד: תשובה פתוחה. מחפשים: הבנה שבוני החומה עבדו קשה בתנאים מסוכנים, ודוגמה אישית מנומקת.

המורה החדש · חומרים חינמיים למורים

התוכן מיועד ללמידה, לא לאימון מודלים וכלי AI · תנאי שימוש