זמן: 90 דקות · 100 נקודות. במבחן חמישה חלקים לפי הדפים. ענו על שאלה אחת מכל חלק (20 נקודות לכל שאלה). אפשר גם לתרגל חלק אחד בכל פעם. ציטוטי הגמרא הועתקו מספריא; הסברים לפי רש"י מסומנים בשמו.
ענו על שאלה אחת מתוך שלוש (שאלות 1–3).
המשנה: "שְׁלוּחֵי מִצְוָה — פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה". קראו את קטע הגמרא וענו.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ״ — פְּרָט לְעוֹסֵק בְּמִצְוָה, ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״ — פְּרָט לְחָתָן. מִכָּאן אָמְרוּ: הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — פָּטוּר, וְאֶת הָאַלְמָנָה — חַיָּיב.
(סוכה כה ע"א)
א. מי הם "שלוחי מצוה"? תנו דוגמה אחת מן הגמרא בדף כו ע"א. 5 נק'
ב. הסבירו איך רב הונא לומד מ"בשבתך בביתך... ובלכתך בדרך" שהעוסק במצוה פטור, ומה עונה הגמרא לשאלה "מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה". 8 נק'
ג. לפי הגמרא, למה הכונס את הבתולה פטור מקריאת שמע והכונס את האלמנה חייב? 7 נק'
הגמרא מביאה מקור נוסף לכלל "הָעוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה" מן האנשים שהיו טמאים ולא יכלו לעשות את הפסח.
דְּתַנְיָא: ״וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְגוֹ׳״ — אוֹתָם אֲנָשִׁים מִי הָיוּ? נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
(סוכה כה ע"א – ע"ב)
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּנָדָב וַאֲבִיהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, כְּבָר הָיוּ יְכוֹלִין לִיטָּהֵר. אִם מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן הָיוּ, יְכוֹלִין הָיוּ לִיטָּהֵר.
(סוכה כה ע"א – ע"ב)
א. מי היו האנשים הטמאים לפי רבי יוסי הגלילי, לפי רבי עקיבא ולפי רבי יצחק? 6 נק'
ב. למה דוחה רבי יצחק את שתי הדעות הראשונות? הסבירו לפי רש"י. 6 נק'
ג. הסבירו את ה"צריכא" בגמרא: למה אי אפשר ללמוד את הכלל רק מקריאת שמע או רק מקרבן פסח? 8 נק'
חתן, אבל ומצטער.
וְלֶיעְבְּדוּ חוּפָּה בַּסּוּכָּה? אַבָּיֵי אָמַר: מִשּׁוּם יִיחוּד. וְרָבָא אָמַר: מִשּׁוּם צַעַר חָתָן. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּשְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּנָפְקִי וְעָיְילִי לְהָתָם. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם יִיחוּד — לֵיכָּא. לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם צַעַר חָתָן — אִיכָּא.
(סוכה כה ע"א – כה ע"ב)
א. הגמרא מקשה מ"טָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם". מה הקושיה, ומה התשובה? 6 נק'
ב. "אָבֵל חַיָּיב בַּסּוּכָּה". למה זה לא "פשיטא", ולמה אבל אינו פטור כמו מצטער? 6 נק'
ג. קראו את הקטע המצוטט. הסבירו את טעמי אביי ורבא לפי רש"י, ומה ההבדל ביניהם להלכה. 8 נק'
ענו על שאלה אחת מתוך שתיים (שאלות 4–5).
הולכי דרכים ושומרים.
שׁוֹמְרֵי גַנּוֹת וּפַרְדֵּסִים — פְּטוּרִין בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. וְלִיעְבְּדוּ סוּכָּה הָתָם וְלִיתְּבוּ? אַבָּיֵי אָמַר: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ.
(סוכה כו ע"א)
רָבָא אָמַר: פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מְנַטַּר כַּרְיָא דְפֵירֵי.
(סוכה כו ע"א)
א. השלימו לפי הברייתא: הולכי דרכים ביום – פטורים ב___ וחייבים ב___; הולכי דרכים בלילה – פטורים ב___ וחייבים ב___; ההולכים לדבר מצוה – ___. 6 נק'
ב. הגמרא שואלת על שומרי גנות ופרדסים: "וְלִיעְבְּדוּ סוּכָּה הָתָם וְלִיתְּבוּ?". הסבירו את תשובת אביי ואת תשובת רבא (אפשר להיעזר ברש"י). 8 נק'
ג. מה פירוש "דְּקָא מְנַטַּר כַּרְיָא דְפֵירֵי", ולמה זה ההבדל בין אביי לרבא? 6 נק'
חולים, מצטער ושינת עראי.
תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹכְלִין אֲכִילַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה, וְאֵין יְשֵׁנִים שֵׁינַת עֲרַאי חוּץ לַסּוּכָּה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אָשֵׁי: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵרָדֵם.
(סוכה כו ע"א)
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: יָשֵׁן אָדָם שֵׁינַת עֲרַאי בִּתְפִילִּין, אֲבָל לֹא שֵׁינַת קֶבַע, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵרָדֵם! אָמַר רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: בְּמוֹסֵר שְׁנָתוֹ לַאֲחֵרִים.
(סוכה כו ע"א)
א. רבא אומר "מִצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה". מה הקושיה עליו מן המשנה, ומה התירוץ? 6 נק'
ב. למה מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה ואסור לישון שינת עראי? 5 נק'
ג. אביי מקשה מדין שינה בתפילין. הציגו את הקושיה ואת שלוש התשובות, ואיזו מהן נדחתה ולמה. 9 נק'
ענו על שאלה אחת מתוך שתיים (שאלות 6–7).
קראו את המשנה וענו.
מַתְנִי׳ מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִטְעוֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל, וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁנֵי כּוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁל מַיִם. וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה.
(סוכה כו ע"ב – כז ע"א)
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה, נְטָלוֹ בַּמַּפָּה, וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה, וְלֹא בֵּירַךְ אַחֲרָיו.
(סוכה כו ע"ב – כז ע"א)
א. הגמרא שואלת "מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?!". מה הקושיה (לפי רש"י), ומה התירוץ "חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא"? 8 נק'
ב. מה לומדים ממעשה רבי צדוק, ולמה זה נראה כקושיה על רב יוסף ואביי? מה התשובה? 8 נק'
ג. פרשו: כּוֹתָבוֹת; יוּהֲרָא. 4 נק'
מחלוקת רבי אליעזר וחכמים.
מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּסּוּכָּה, אַחַת בְּיוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לַדָּבָר קִצְבָה, חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבַד.
(סוכה כז ע"א)
גְּמָ׳ מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? ״תֵּשְׁבוּ״ כְּעֵין תָּדוּרוּ. מָה דִּירָה — אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה, אַף סוּכָּה — אַחַת בְּיוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
(סוכה כז ע"א)
וְרַבָּנַן? כְּדִירָה. מָה דִּירָה — אִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל, אַף סוּכָּה נָמֵי — אִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל.
(סוכה כז ע"א)
א. מה המחלוקת במשנה? 4 נק'
ב. שני הצדדים לומדים מ"תשבו כעין תדורו". הסבירו איך כל צד לומד ממנו. 6 נק'
ג. לפי חכמים, מניין שבלילה הראשון יש חובה? הסבירו את הלימוד. 6 נק'
ד. האפוטרופוס של אגריפס שאל: "כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁאֵינִי רָגִיל לֶאֱכוֹל אֶלָּא סְעוּדָה אַחַת בַּיּוֹם...". מה ענה לו רבי אליעזר? 4 נק'
ענו על שאלה אחת מתוך שתיים (שאלות 8–9).
"אין יוצאין מסוכה לסוכה".
אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה, וְאֵין עוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה, וְעוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וְשָׁוִין, שֶׁאִם נָפְלָה, שֶׁחוֹזֵר וּבוֹנָהּ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
(סוכה כז ע"א – כז ע"ב)
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״, עֲשֵׂה סוּכָּה הָרְאוּיָה לְשִׁבְעָה. וְרַבָּנַן? הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: עֲשֵׂה סוּכָּה בֶּחָג.
(סוכה כז ע"א – כז ע"ב)
א. מה שאל האפוטרופוס בשאלה השנייה, ומה ענה לו רבי אליעזר? 5 נק'
ב. מה המקור של רבי אליעזר, ומה עונים חכמים? 6 נק'
ג. "וְשָׁוִין שֶׁאִם נָפְלָה, שֶׁחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד". למה הגמרא שואלת "פשיטא?" ומה התשובה? 5 נק'
ד. לפי חכמים, למה בא "לְךָ" בפסוק, ומניין שסוכה שאולה כשרה? 4 נק'
הקבלת פני רבו ברגל.
שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין, שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִבָּתֵּיהֶן בָּרֶגֶל, דִּכְתִיב: ״וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ״.
(סוכה כז ע"ב)
אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת״, מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְאַקְבּוֹלֵי אַפֵּי רַבֵּיהּ! לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאָזֵיל וְאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, הָא — דְּאָזֵיל וְלָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ.
(סוכה כז ע"ב)
א. מה הקושיה מדברי רבי יצחק על דברי רבי אליעזר? מה המקור של רבי יצחק? 6 נק'
ב. הסבירו את התירוץ "הָא — דְּאָזֵיל וְאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, הָא — דְּאָזֵיל וְלָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ". 6 נק'
ג. במעשה בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי הגמרא מקשה שתי קושיות על רבי אליעזר. כתבו את שתיהן ואת התשובות. 8 נק'
ענו על שאלה אחת מתוך שלוש (שאלות 10–12).
"נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה".
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ — זֶה אֶזְרָח, ״הָאֶזְרָח״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים, ״כׇּל״ — לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים.
(סוכה כח ע"א – כח ע"ב)
אָמַר מָר: ״הָאֶזְרָח״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. לְמֵימְרָא דְּ״אֶזְרָח״, בֵּין נָשִׁים בֵּין גַּבְרֵי מַשְׁמַע? וְהָתַנְיָא: ״הָאֶזְרָח״ — לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים הָאֶזְרָחִיּוֹת, שֶׁחַיָּיבוֹת בְּעִינּוּי. אַלְמָא ״אֶזְרָח״ — גַּבְרֵי מַשְׁמַע! אָמַר רַבָּה: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן אַקְּרָאֵי.
(סוכה כח ע"א – כח ע"ב)
א. הסבירו את הלימוד: "אזרח" / "האזרח" / "כל". 6 נק'
ב. מה הקושיה מן הברייתא על יום הכיפורים, ומה עונה רבה? 6 נק'
ג. הגמרא שואלת: אם סוכה היא מצוות עשה שהזמן גרמא, למה צריך הלכה כדי לפטור נשים? הציגו את תשובת אביי ואת תשובת רבא. 8 נק'
קטן שאינו צריך לאמו.
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה. קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ — חַיָּיב בְּסוּכָּה. מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, וּפִיחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל קָטָן.
(סוכה כח ע"א – כח ע"ב)
א. "כל" מרבה קטנים, והמשנה אומרת שקטנים פטורים. איך הגמרא מיישבת, ומה מעמדו של הפסוק? 7 נק'
ב. מהו "קטן שאינו צריך לאמו"? הביאו את שתי ההגדרות. 6 נק'
ג. הגמרא שואלת על המעשה בכלתו של שמאי הזקן "מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?". הסבירו את הקושיה ואת התירוץ. 7 נק'
"כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי".
מַתְנִי׳ כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע, וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת — מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו.
(סוכה כח ע"ב – כט ע"א)
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי שָׁפַךְ לְמִי? תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא: שָׁפַךְ לוֹ רַבּוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו, וְאָמַר לוֹ: אִי אֶפְשִׁי בְּשִׁמּוּשֶׁךָ.
(סוכה כח ע"ב – כט ע"א)
א. מאיזו מילה בפסוק לומדים את הדין? תנו שתי דוגמאות מן הברייתא. 6 נק'
ב. הגמרא מקשה מדברי רבא "מִקְרָא וּמִתְנֵא בִּמְטַלַּלְתָּא, וְתַנּוֹיֵי בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא". הסבירו את הקושיה ואת התירוץ. 6 נק'
ג. במשל שבמשנה: "מִי שָׁפַךְ לְמִי?" מה התשובה לפי הברייתא, ומה הנמשל לפי רש"י? 8 נק'
מסכת סוכה כה–כט · כיתות י"א-י"ב · מבחן תרגול · המורה החדש · נוצר בבינה מלאכותית