מחוון למורה

מחוון: הסיבה וארבע כוסות: "דהשתא הוא דקא מתחלא לה חירות"

1. מצה – צריכה הסיבה, היא אכילה של בני חורין. מרור – אינו צריך הסיבה, הוא זכר לעבדות. ארבע כוסות – לפי המסקנה "אידי ואידי בעו הסיבה", כולן צריכות הסיבה.
2. דעה א: שתי הראשונות צריכות הסיבה, כי "השתא הוא דקא מתחלא לה חירות"; האחרונות לא, "מאי דהוה הוה". דעה ב: שתי האחרונות צריכות, כי זו שעת החירות; הראשונות לא, כי עדיין אומרים "עבדים היינו". מכיוון שנאמרו שתי הדעות, מסבים בכולן.
3. רשב"ם: כי ביד ימין צריך לאכול. הגמרא: שמא יקדים קנה לוושט – האוכל ייכנס לקנה הנשימה, ויש בזה סכנה.
4. אישה אצל בעלה – אינה צריכה הסיבה; אישה חשובה – צריכה; בן אצל אביו – צריך; תלמיד אצל רבו – לפי רב יוסף אינו צריך, "מורא רבך כמורא שמים".
5. "ידי יין" = שתה את כמות היין הנדרשת. "ידי חירות" = שתה בדרך של בני חורין, יין מזוג ומכובד. הרשב"ם: אין זו מצווה שלמה. המטרה אינה רק לשתות, אלא להרגיש ולהראות חירות.

מסכת פסחים, ערבי פסחים · כיתה ט' · עבודה מקורית לתרגול