מחוון למורה

מחוון: "בשבילי נברא העולם" ו"יתוש קדמך": גדולת האדם וענוותו

1. מינים: "הרבה רשויות בשמים". צדיקים ורשעים: "אנו בני צדיק" / "אנו בני רשע". משפחות: היו מתגרות זו בזו עוד יותר. גזלנים: היו גוזלים וחומסים עוד יותר (רש"י: "קרקע זה לבני אבינו הראשון היתה").
2. צדיקים: "ואין אנו צריכין להתרחק מן העבירה כי לא נכשל בה" (כביכול צדיקות עוברת בירושה). רשעים: "ואין אנו זקוקין בתשובה ולהצטדק כי לא יועיל" (כביכול אין סיכוי להשתנות).
3. (1) שלא יאמרו שהיה לקב"ה שותף במעשה בראשית. (2) שאם תזוח דעתו (יתגאה), אומרים לו "יתוש קדמך". (3) כדי שיכנס למצווה מיד (רש"י: שבת). (בגמרא יש גם טעם רביעי: "כדי שיכנס לסעודה מיד".)
4. היתוש נברא לפניך בבריאת העולם. אומרים זאת לאדם שמתגאה, כדי להזכיר לו ענווה.
5. תשובה פתוחה. ראיות: "דמו ודם זרעיותיו" (שיעור 1); "עולם מלא", "בשבילי נברא העולם" (שיעור 2); "יתוש קדמך" (שיעור 3). לקבל תשובה שמאזנת בין ערך האדם לענווה.

מסכת סנהדרין, פרק ד משנה ה · כיתות ז'-ט' · עבודה מקורית לתרגול